ללמד את הילדים שלנו לדוג או לספק להם דגים? על ההורה כ-מנטור לחיים ולא רק כמי שמספק פתרונות

כהורים, אנחנו נעים בין שני תפקידים משמעותיים:
הדייג – שמספק מענה מיידי, פתרון, נחמה, תיקון.
והמנטור – שמלמד את הילד לדוג בעצמו. שמלווה, מחזק, שואל, מאפשר.

אז נשאלת השאלה המתבקשת, מתי נכון לתת דג, ומתי להעניק חכה?
יש פעמים בהם הילד זקוק לפתרון מיידי: כשהוא מוצף, עייף, שבור – הוא זקוק למישהו שיחזיק אותו, יעזור לו, פשוט יהיה איתו.
יחד עם זאת, בפעמים אחרות, דווקא כשאנחנו מאפשרים לו לחפש, לטעות, לנסות – הוא בונה את היכולת הפנימית שלו  ואת תחושת המסוגלות לה הוא כל כך זקוק כדי לחקור, ללמוד ולהתפתח.
אנחנו שואפים לא רק לפתור ולעזור לילדים שלנו להימנע מתסכול ולעיתים אף מסבל, אלא גם לעזור לילד להיות עם הקושי, להבין אותו, ולבחור פעולה מתוך בחירה וסט ערכים. זהו חינוך אמיתי לחיים. לנוכחות שלנו ההורים עם הילדים דווקא ברגעים האלה יש הזדמנות פז לחיבור. לא תמיד חייבים תשובה – לפעמים השאלה עצמה, והנוכחות שלנו איתה, היא המתנה הכי גדולה שנוכל להעניק להם.

אם כן, אז איך מזהים מה הילד צריך? קבלו 5 עקרונות מפתח לטיפוח תחושת המסוגלות של הילדים שלנו:

1. קודם כל רגע לפני שפועלים על האוטומט ועוזרים עצרו. תשאלו את עצמכם,  למה הוא זקוק ממני כרגע? הוא צריך חיבוק? עצה? או אולי דווקא לסבלנות שלי שאצליח להעניק לו זמן לנסות לבד?
2. אפשרו תסכול, במינון המתאים ובהתאם לגיל, זהו מרחב גדילה.
3. מזהים ומשקפים לילד את הכוח שלו – מעניקים לו את ההזדמנות לגלות ולתרגל את הכוחות כמו שריר שזקוק לחיזוק.
4. מזכירים לעצמנו שלא כל קושי צריך פתרון. לפעמים כל מה שהוא זקוק לו זה רק ליווי.
5. והכי חשוב, תסמכו על הילדים שלכם, יש סיכוי ממש טוב שאת הפתרונות הם יגלו בעצמם. הילדים שלנו זקוקים לאמונה שלנו שהם מסוגלים, כדי לאמץ את האמונה הזו בעצמם.

יש סיכוי שנגלה שהפתרונות שהילדים שלנו יגלו יהיו טובים הרבה יותר מאלו שלנו, תנו להם להפתיע אתכם!

‍