דנה ואילון, הורים לשלושה ילדים קטנים החליטו להתגרש אבל לא מצאו את הדרך להידברות ביניהם, לא הצליחו להסכים על שום דבר והחליטו "אני אלחם עד הסוף". כל אחד מבני הזוג שכר עו"ד מטעמו, הוגשו תביעות הדדיות בעניין הילדים וזמני השהייה, מזונות ורכוש. הצדדים כבר שכחו איך לדבר אחד עם השנייה וכל זה הוביל להסלמה חריפה בקשר בין הצדדים, בתקשורת היומיומית ביניהם וכפועל יוצא הצדדים שניהם הבינו שהם פוגעים בילדיהם.
השבוע קיבלתי הודעה בפרטי מאמא מודאגת שסיפרה שבבית הספר סיפרו לילדה שלה על יום הזיכרון ואפילו נתנו פרטים "גרפיים מדי" על המלחמה כשהיא רק בכיתה ב'. האמא מבחינתה מרגישה שמאז המלחמה היא עושה הכול כדי לחסוך מהילדה שלה מידע ותיאורים ושבבית שלהם כמעט ולא רואים חדשות. לדעתה החדשות מלחיצות וחשוב לה שהילדים לא יחשפו לתכנים האלה כי "אם אני נלחצת מהחדשות אז הילדים על אחת כמה וכמה ילחצו" לדעתה "כדאי לדחות עד כמה שאפשר את הגיל בו הם יחשפו לזוועות האלה"
