במדינה שלנו לא ניתן להתחמק ולברוח מימי הזיכרון. ולאור מצב מלחמה מתמשך, המעורר מצבי דחק וסטרס אצל כולנו כמעט, אי אפשר למנוע מהילדים את החשיפה הזו - אבל אפשר לעזור להם להתמודד כראוי, ולהגביר את החוסן שלהם לאירועי יום הזיכרון.
החופש הגדול מזמין אותנו לעצור, להוריד הילוך, ולפגוש את הילדים שלנו בלי הלחץ של השעון. ואפילו – להכיר אותם טוב יותר. מצד שני, הוא גם מביא איתו לא מעט אתגרים: עומס רגשי, שעמום, מריבות בין אחים, שימוש יתר במסכים, עייפות, חוסר סבלנות – וכל זה תוך כדי לחץ בעבודה (הלוואי והיינו גם אנחנו בחופש חודשיים שלמים!). זה הזמן שבו השגרה נשברת, הגבולות מיטשטשים, ואנחנו – ההורים – צריכים לא רק "להעסיק" את הילדים, אלא להיות שם באמת. ברגש. בנוכחות. בחיבור.
